חקלאות ישראל

פרק זה מוערך בכ-30 שעות ועוסק בחקלאות בישראל אשר הייתה אחת הדרכים המרכזיות להגשמת החזון הציוני בארץ ישראל. מאז ראשית ההתיישבות בארץ, היא שימשה מנוף לביסוס יישובים, לחיזוק הזיקה של העם לארצו, לביסוס הריבונות היהודית במרחב ולהבטחת הביטחון התזונתי. כיום החקלאות הישראלית מתאפיינת בחדשנות ובשילוב של טכנולוגיות מתקדמות, מערכות מידע, פיתוח זנים מותאמים ותהליכי אוטומציה – והיא נחשבת למובילה עולמית בתחומים אלו. פרק זה מזמן לתלמידים היכרות עם הענפים המרכזיים של החקלאות הישראלית בהם גידולי שדה, ירקות ומקשה, מטעים, בקר, צאן, דבורים ודייג –ועם האתגרים המרכזיים שאיתם מתמודדת החקלאות כיום: תנאי אקלים קשים, השפעת שינוי האקלים, מצוקת משאבים כמו מים וקרקע, ותהליכי גלובליזציה.

מגוון אזורי אקלים הקיים בארץ מאפשר רבגוניות רבה בגידולים

  • מישור החוף והשפלה: אזור זה מתאפיין בגידולי מטעים, ירקות וגידולי שדה, כאשר הגידולים הבולטים בו הם בננות והדרים.
  • אזור ההר: האקלים באזור ההררי מתאים במיוחד לגידול מטעים נשירים, ובהם דובדבנים ותפוחים.
  • העמקים: באזור העמקים מגדלים מטעים וגידולי שדה מגוונים, כגון תמרים, מנגו, חיטה וכותנה.
  • הנגב (חקלאות מדברית): אזור צחיח המתאפיין בטמפרטורות גבוהות בחורף, קרקעות מלוחות והשקיה במים מליחים. הגידולים המרכזיים בו כוללים תמרים, גפן ליין, וכן גידולי שדה וירקות המגודלים בחממות.
  • בקעת הירדן והערבה: בזכות תנאי האקלים החמים והמתאימים השוררים בהם, אזורים אלו משמשים לגידולי חורף ייחודיים של ירקות, מקשה וצמחי תבלין, רפואה ובושם (תר"ב).